פסק-דין בתיק תע"א 10546-08

1.         התובעת הגישה תביעה לתשלום הפרשי שכר לשנים 2004-2006 בגין אי תשלום פרמיות, פיצוי פיטורים, דמי הבראה, פדיון חופשה שנתית, תשלום בגין אחזקת רכב, בתקופת עבודתה בנתבעת.

2.         הנתבעת הכחישה טענות התובעת וטענה כי ככל שייקבע כי התובעת זכאית לסכום כלשהו יש לקזז מסכום זה דמי הודעה מוקדמת בסך השווה לשכרה החודשי של התובעת. בנוסף העלתה הנתבעת טענות קיזוז נוספות אשר נכללו כסעדים בתביעה קודמת אשר שהגישה כנגד התובעת ונדחתה בהסכמת הצדדים וקיבלה תוקף של פסק דין (כב' השופטת יהלום מיום 15.4.08).

רקע עובדתי:

3.         התובעת הינה נציגת ביטוח במקצועה ובהכשרתה.

4.         הנתבעת הינה חברה בע"מ העוסקת במתן שירותי ביטוח ומשמשת כסוכנות ביטוח.

5.         יחסי העבודה בין הצדדים החלו ביום 1.1.04 . אשר למועד סיום יחסי העבודה ונסיבות סיומם נחלקו הצדדים בדיעותיהם.

התביעה להפרשי שכר:

6.         לטענת התובעת, הנתבעת חייבת בתשלום  הפרשי שכר עבודה בסך 137,067 ש"ח. התובעת צירפה לכתבי בי דין טבלה אותה ערכה (להלן- הטבלה) בגין הפרשי השכר אשר לטענה מגיעים לה. חיבור הסכומים  מהווה לשיטתה את השכר אשר על הנתבעת להשלים בגין חוסרים שנוצרו. בטבלה מצוינים סכומים תחת הכותרות שלהלן: הסכום המגיע לתובעת עבור חוזים (פרמיות); הסכום ששולם לתובעת בפועל עבור החוזים (פרמיות) ; חוב עבור פרמיות; הסכום ששולם בפועל בתלוש השכר עבור פרמיות + תוספות ; יתרת חוב כללי לתשלום עבור פרמיות+ תוספות.

7.         העמלות להן זכאית התובעת בגין כל פוליסה פורטו בכתבי הטענות בטבלאות אשר הועתקו מהחוזה המקורי בין הצדדים וכן מנספחי העמלות אולם, לא ניתן להסיק מהטבלאות את כמות החוזים (פרמיות) אשר גייסה התובעת באותו חודש ומספר החוזים בגינם שולמה העמלה כמוסכם. כן לא ניתן ללמד כמה פוליסות היו מעוכבות באותו חודש בגינן אין הנתבעת חייבת בתשלום, וכמה פוליסות בוטלו באופן שעל התובעת להשיב כספים לנתבעת. נוסיף כי עיון בסכומים הנקובים בטבלה מעלה כי אינם מתיישבים עם הרשום בתלושי השכר. כמו כן אינם מתיישבים עם רשימות הפוליסות לתשלום או פוליסות מעוכבות / מבוטלות אשר צורפו לתלושים.

8.         הלכה ידועה היא כי תביעה לתשלום הפרשי שכר הינו תביעה כספית אשר נטל הוכחתה רובץ על כתפי התובעת. ברי כי התובעת לא יכולה לעמוד בנטל זה על ידי חישובים כלליים וממוצעים ומבלי שהוכחו או נתמכו בראיות ברורות. לשון אחר; התובעת לא פירטה כיצד חושב הסכום של 137,067 ש"ח הנתבע על ידה כהפרשי שכר ומה מקורו. כמו כן ולא ניתן ללמד מהמספרים שצוינו בטבלה כיצד הגיעה התובעת לסכום הנתבע.

 9.        ויוטעם; התובעת צרפה לטבלה "מקרא לטבלאות" באשר לכותרת "הסכום המגיע לי עבור      

            חוזים" ציינה התובעת כי רישום זה  מציין את "סך החוזים לאותו חודש במכפלת הפרמיה      המגיעה לכל חוזה, על סמך הטבלאות שלעיל" .

ככל שהיינו היינו מחשבים את הפרמיות בגין כל חודש וחודש, עם כל הרצון לסייע בידי התובעת,  שעה שלא צוינו על ידה מספרי החוזים וחלוקה לסוגי הפוליסות, מידי חודש בחודשו, אין בידינו כל אפשרות לקבוע האם הסכום שצוין תחת כל כותרת וכותרת הוא הסכום הנכון ועולה בקנה אחד עם החוזים שנחתמו בין הצדדים והנספחים המאוחרים להם. לפיכך לא ניתן לקבל חישובי התובעת הנזכרים בטבלאות.

10.        התובעת נשאלה האם כל הפוליסות המעוכבות  באות לחיתום והאם אין משהו שמתבטל, והשיבה כדלקמן: " אני יושבת איתו כל חודש, מסבירה לו והוא לא משלם. אין  לי כאן את הרשימות . יש גם בונוסים שהוא מבטיח, שאם את מביאה כמות של פוליסות, את מקבלת בונוסים" (עמ' 10-11 לפרוטוקול שורות 27 ואילך) .

מכאן שככל שבידי התובעת רשימות מהן ניתן ללמד על מספר הפוליסות שהחתימה מידי חודש או מספר פוליסות המעוכבות הבאות לחיתום ומספר המבוטלות כמו גם נתונים אודות בונוסים, לא ברור מדוע לא הוגשו הם בד בבד עם הטבלאות, התלושים ורשימות הפוליסות הכלליות שצורפו,  על מנת שבית הדין יוכל להתרשם ולנסות ליישב בין המספרים שבטבלאות לבין הסכומים המגיעים לתובעת, לטענתה.

11.        אין חולק כי  תביעת התובעת הינה תביעה ממונית אשר בהתאם להלכה הפסוקה התובע ממון מחברו עליו נטל ההוכחה, להוכיח במדויק את סכום הממון לו הוא זכאי מחברו (דב"ע לב3-32/ מרלן פרוימוביץ -ישראל בר אדון, פד"ע ד 39, בעמ' 43). לפיכך, וכבר מטעם זה, דין הטענה לתשלום הפרשי שכר בגין אי תשלום עמלות, להידחות.

תלושי השכר:

12.        בסעיף 18 לכתב התביעה צוין- " התובעת תטען כי קיימים ברשותה סיכומי פעילות חודשיים אשר בקריאה אחת עם תלוש השכר מעידים כי לא שולם לה שכרה במלואו". בתחילת ישיבת ההוכחות אשר התקיימה ביום 24.1.11 ביקש ב"כ התובעת להגיש לבית הדין את תלושי השכר של התובעת. ב"כ הנתבעת התנגד להגשת התלושים במועד זה הן נוכח המועד בו ביקשה התובעת לצרפם ולאור העובדה כי אין בהם כדי להוכיח את טענות התובעת. לטענת  ב"כ התובעת עקב שגגה לא צורפו התלושים אשרמסבירים היטב את הטבלאות ומכל מקום הנתבעת יודעת על התלושים בהיותם מסמכים שבחזקתה.

לאחר שמיעת טענות הצדדים ניתנה על ידנו  החלטה בה נקבע כי אמנם היה על ב"כ התובעת לצרף התלושים טרם דיון ההוכחות אולם בשים לב למהות המסמך וחשיבותו , אין בפגם הפרוצדוראלי כדי לגבור על בירור המהות לגופה והמסמכים (תלושי השכר) בצירוף רשימת הפוליסות התקבלו לתיק (סומנו נ/1) .